מחלת הסוכרת מתחלקת לכמה סוגים:

1. סכרת סוג 1: הידועה גם בשם "סוכרת נעורים". כ-10% מחולי הסוכרת (סוכרתיים) סובלים מסוג זה, עיקר ההופעה היא בחולים מתחת לגיל 30 בייחוד מיד לפני גיל בית-ספר ושוב בגיל ההתבגרות. הרס של תאי הבטא בלבלב, הרס זה מוביל בסופו של דבר לחוסר מוחלט של אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין חיצוני.
   
   יש לחלק את הסוכרת מסוג 1 לשני סוגים A1 ו B1 שההבדל ביניהם הוא שבסוג הראשון יש הוכחות לתגובה אוטואימונית (כלומר תגובה של מערכות ההגנה של הגוף כנגד עצמו): בסוג A1 ישנם הוכחות בדמות נוגדנים כנגד מרכיבים של תאי הבטא בעוד שבסוג B1 חסרים הוכחות אלה. סוג B1 נדיר יותר.
   
   סכרת גורמים:  הדבקה וירלית, מרכיבים תזונתיים: בעיקר חלב פרה וקפה, הואשמו כגורמים להתפרצות המחלה. סטרס (עקה) תרופות ורעלים: חומרים שונים יכולים להרוס את תאי הבטא ישירות באדם ובחיות. כמו כן, סוכרת מסוג 1 קשורה בקשר חזק מאוד למיקום גאוגרפי. הסיכון הגבוה ביותר הוא בסקנדינביה, בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת מסוג 1 קיימת ביוצאי תימן.
   בניגוד לאמונה הרווחת, סוכרת מסוג 1 היא הסוג עם הקשר הנמוך ביותר לגנטיקה.
   

2. סוכרת סוג 2:
   הידועה גם בשם "סוכרת מבוגרים". 90% מחולי הסוכרת (סוכרתיים) סובלים מסוכרת סוג 2. סוג זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות בבדיקת דם מקרית.  גורמיה העיקריים הנם תזונה לקויה המשולבת בגנטיקה.
   
   

• סיבוכי סוכרת ברגליים

 תסמינים-  הופעת כיב ("אולקוס"), שיכול להיות מזוהם ומודלק, התפתחות נמק, שינויי המפרקים, הופעת בצקות.

הגורמים העיקרים לסיבוכי סוכרת: הפרעות בעצבי הגפיים, הפרעה באספקת הדם והחמצן לרגל הסוכרתית. הגבלה ושינויים בתנועות המפרקים, המביאים לשינויי עמידה ולחץ על כפות הרגלים, ושינויים מיקרו-וסקולופתים בנימי הדם בעור וברקמות, תורמים את חלקם להתהוות מצב "הרגל הסוכרתית".

 בעיית הרגל הסוכרתית מהווה עדיין סיבוך מרכזי וקשה, וקיימת עליה במספר הנפגעים בעולם.

רוב החוקרים והעוסקים בנושאים של הסוכרת ביום יום, תמימי דעים שגילוי וזיהוי מוקדם פשוט ע"י הסתכלות ובדיקת רגלי החולים ומתן טיפול מונע בזמן בנוסף לחינוך הסוכרתי והדרכתו, הם  אשר "יצילו" את רגלו.

במחקר שנעשה לפני מספר שנים בסן פרנסיסקו, נמצא:

כ- 80% (ארבעה מכל חמישה נבדקים) שהיו להם בעיות בכף הרגל, היו סוכרתיים עם סוכרת מסוג 2.
בכ- 16% נמצאה עדות לכיב פעיל ברגל, או שהיה להם בעבר כיב פעיל עם או ללא קטיעה.

ה"רגל הסוכרתית" אם כך, מהוה את אחת הסיבות השכיחות לאשפוזים באוכלוסיית הסוכרתיים, ושכיחות הקטיעות בסוכרתים היא פי 15 גבוהה יותר מאשר אצל לא סוכרתים.

• תסמיני הסכרת

להלן רשימת חלקית של המחלות והתופעות הנגרמות כתוצאה מסכרת:

תסמינים של סכרת סוג 2 כוללים : טשטוש ראיה, גירוד, צימאון מוגזם, נמנום, עייפות, דלקת עור, הגלדה איטית של פצעים, עקצוצים ו/או חוסר תחושה בכפות הרגליים.

 תסמינים סכרת סוג 1: עצבנות, חריפות במתן שתן, צימאון מוגזם, בחילות או הקאות, חולשות, עייפות, אובדן משקל, למרות צריכה נורמאלית (או אף גבוהה יותר) של מזון, ורעב לא רגיל. סימפטום שכיח בילדים הוא הרטבה, לעיתים תכופות של המיטה, (בעיקר אצל ילד אשר קודם לכן לא הרטיב).
כמו כן, אנשים עם סכרת מסוג 1 חווים מצבים, בהם ערכי הגלוקוז בדם הנם גבוהים מאוד (היפֶרגליקמיה), או מאוד נמוכים (היפוֹגליקמיה).
 כל אחד משני מצבים אלה עלול להוביל למצב חירום רפואי. אירועים של היפוֹגליקמיה (נפילת סוכר) המופיעים פתאום, עלולים להיגרם בשל החסרת ארוחה, פעילות יתר פיזית, או תגובה ללקיחה מוגזמת של אינסולין.

האלטרנטיבה הטבעית?

• http://diabetes.niddk.nih.gov/Aspects of fat digestion and metabolism - UN/WHO Report 1994
• http://www.jdf.org/
• http://felinediabetes.com/