פירות בוסר שלא נתבשלו כל צרכן

רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר”ן מביא ביאור נפלא על הכוחות הרוחניים שיש בפירות ומדוע מסוכן לאכול פירות שנקטפו בטרם עת ומה לעשות עם פירות שכבר נקטפו על מנת שלא להינזק.

“צָרִיך לִזָּהֵר מְאד, שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ וּכְמוֹ שֶׁאָסוּר לָקץ אִילָן בְּלא זְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַּתְרָא כו) כֵּן אָסוּר לִתְלשׁ פְּרִי קדֶם בִּשּׁוּלָהּ וְכֵן אָסוּר לְאָכְלָהּ וְהָאוֹכֵל פְּרִי קדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, יְכוֹלָה לְהַזִּיק לוֹ מְאד לְנִשְׁמָתוֹ כִּי יוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי זֶה כִּי הַפְּרִי כָּל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגַּדֵּל, יֵשׁ לָהּ כּחַ הַמּוֹשֵׁך כִּי הִיא צְרִיכָה חִיּוּת לְהִתְגַּדֵּל וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהּ כּחַ הַמּוֹשֵׁך שֶׁמּוֹשֶׁכֶת יְנִיקָתָהּ וְחִיּוּתָהּ וּכְשֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתָהּ קדֶם זְמַנָּהּ, קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עֲדַיִן כָּל צָרְכָּהּ עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ כּחַ הַמּוֹשֵׁך כִּי כְּשֶׁמִּתְבַּשֶּׁלֶת כָּל צָרְכָּהּ, שׁוּב פָּסַק מִמֶּנָּה כּחַ הַמּוֹשֵׁך כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה עוֹד לִמְשׁך חִיּוּת אֲבָל כְּשֶׁצְּרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׁל עוֹד, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ הַכּחַ הַמּוֹשֵׁך וְעַל כֵּן זֶה הָאוֹכְלָהּ קדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ תּוּכַל הַפְּרִי לִמְשׁך לְעַצְמָהּ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל זֶה הָאָדָם מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לְהַפְּרִי כּחַ הַמּוֹשֵׁך כַּנַּ”ל עַל כֵּן תּוּכַל הַפְּרִי לְהַמְשִׁיך לְעַצְמָהּ חִיּוּת נַפְשׁוֹ וְיוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ וְעִם כָּל זֶה, אִם מְבָרֵך הַבְּרָכָה שֶׁל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲזַי יוּכַל לְהִנָּצֵל מִזֶּה וְגַם אִם הוּא חָזָק בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה יוּכַל גַם כֵּן לְהוֹצִיא עוֹד חִיּוּת מֵהַפְּרִי וְלִמְצא שָׁם אֲבֵדוֹת כִּי יֵשׁ דְּבָרִים אֲבוּדִים וְיֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, סוֹדוֹת נִסְתָּרִים וְנוֹרָאִים מְאד רָזִין עִלָּאִין וְהָעִקָּר, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לִזָּהֵר מִזֶּה מְאד הַיְנוּ שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ וְדַע, כִּי גַּם כֶּשֶׁמְּבַשְּׁלִין הַפֵּרוֹת בְּבֵיתוֹ אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה אֲבָל אִם הַפֵּרוֹת שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן עַל הָאִילָן הֵם מֻנָּחִים אֵיזֶה זְמַן, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מְבֻשָּׁלִין מֵאֲלֵיהֶן בְּתָלוּשׁ זֶה מוֹעִיל וּמֻתָּר לְאָכְלָן וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁהוּא יָגֵע וְהוּא מְרַחֵף רְחִיפוֹת הַרְבֵּה בְּפִיו [שֶׁקּוֹרִין התנשפות] עַד אֲשֶׁר יָנוּחַ כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן צָרִיך לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּנוּחוּ מֵרְחִיפָתָן וְאָז יֵשׁ הֶתֵּר לְאָכְלָן וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים.

כלומר, כל עוד הפרי אינו בשל הוא מושך אליו כוחות רוחניים וימשוך את כוחו הרוחני של האדם האוכלו אפילו אם הפרי כבר התבשל לאחר שנקטף אבל אם האדם יברך על הפרי בכוונה הוא בעצם נותן לפרי את החיות שלו ואז הוא מונע את המשך משיכת הכוחות הרוחניים ולא ינזק מבחינה רוחנית אפילו אם הפרי הוא עדיין בוסר.