• האליטוסיס (Halitosis) או בשמה המוכר יותר "ריח פה".
  

אם יש לכם הרגשה שכל פעם שאתם פותחים את הפה כולם נרתעים, כנראה שאתם סובלים מריח רע מהפה,והאמת היא שאתם ממש לא לבד.

בעייה זו היא בעיה שכיחה שסובלים ממנה כ-90 מיליון איש ברחבי העולם.הסובלים העיקריים הם בני 45-30.

יש לדעת כי לרוב בעלי הריח הרע לא מבחינים בריח הרע, ומי שחש בו הם דווקא הסובבים אותם, הנמנעים מלהעיר משהו בעניין.

אולם, עם זאת 25% מהפונים לרופא בתלונה על הבעיה מדמיינים אותה, ובפועל לא סובלים ממנה כלל.

• מהם הגורמים לריח רע מהפה?

1. הפה עצמו: 85-90% ממקרי באשת הפה נובעים מחלל הפה עצמו. מרבית ריחות הפה נובעים מחלבונים הנמצאים בפה ועוברים עיבוד על ידי חיידקי הפה. קיימים מעל 600 סוגים שונים של חיידקים בפה ממוצע, כאשר כמה עשרות מהם נמצאו כגורמים לריחות רעים כאשר הם מודגרים במעבדה.
   המיקום הנפוץ ביותר לריח רע בפה הוא הלשון. כמויות גדולות של חיידקים מצויות באופן טבעי על פני החלק האחורי של המשטח העליון של הלשון, שם הפעילות הרגילה של הפה כמעט אינה מפריעה להם.
   

2. אצל מי שמזניח את היגיינת הפה מקור הריח עלול להיות גם אבנית, דלקת חניכיים, תותבות לא נקיות, מורסות ואפילו טיפול שיניים לא מוצלח, כזה שמותיר רווחים שבהם מצטברים החיידקים.
   

3. מערכת העיכול: במקרים נדירים הבעיה נגרמת בגלל הפרעות במערכת העיכול או אפילו בגלל שילוב בין כמה גורמים. אלה כוללים מחלות כבד או כליות, סוכרת לא מאוזנת או בעיות אף-אוזן-גרון, אולם בדרך כלל מדובר בריח שונה מזה המאפיין את ההליטוסיס.
   

4. האף: המקור השני בשכיחותו לבאשת, לאחר הפה עצמו, הוא האף. במקרים אלו, הריח הנובע מהנחיריים הוא חזק ושונה מהריח שמקורו בפה. באשת שמקורה בחלל האף עשויה לנבוע מדלקת בסינוסי האף ("סינוסיטיס") או מזיהום הנובע מגוף זר בחלל האף.
   

5. שקדים : ריקבון מהשקדים נחשב לרוב כגורם שולי לבאשת הפה.
   

6.  מחלות סיסטמיות, שמקורן אינו בפה, העשויות לגרום לבאשת: כשל כבד כרוני.  זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות: זיהומי ריאה ודלקות סימפונות. זיהומים כלייתיים וכשל כלייתי. קרצינומה מסוגים שונים. טרימתילאמינוריה (Trimethylaminuria): "סינדרום ריח דגים" הנגרם בשל חסר אנזים עקב פגם גנטי. סוכרת. חוסר תפקוד מטבולי.
   
   

• איך מאבחנים?

שתי שיטות פשוטות יבהירו לכם אם אתם סובלים מריח פה רע עוד לפני שהסובבים אתכם יתחילו להתרחק.:

1.  ללקק את גב כף היד ולהריח את שכבת הרוק שנותרה.
   

2. להריח חוט דנטלי שהעברתם באזורים שונים בפה.
   

3.  בשני המקרים - אם אתם סובלים מהבעיה, תחושו ריח עז שמקורו בחלל הפה.
   
   

דרכים נוספות, מקצועיות יותר:

1. "שופט ריח" הוא מכשיר השואב אוויר מחלל הפה ומודד באמצעות חיישן את כמות הגופרית המצויה באוויר שנשאב.
   
   

2. מדידת אנזים ברוק עשויה אף היא להעיד על בעיה של ריח פה.
   
   

להגיד או לא להגיד?

אחד ההיבטים המביכים יותר של בעיית ריח רע מהפה הוא ההתלבטות של מי שעומד ממול, כלומר של מי שחש בריח וסובל ממנו.

אני זוכר שלי, בתור בחור ישיבה, הייתה בעיה כזאת עם חבר לספסל הלימודים. הלימוד בישיבה הוא בחברותא וזה ממש בלתי נסבל ללמוד כמעט שלוש שעות רצופות בלי לנשום... או עם נסיונות כושלים לנשום רק מהאף. מצד שני מאד לא רציתי לפגוע בבחור שכלל לא היה מודע לבעייתו.

ניגשתי לרב ושאלתי אותו אם יש לו איזו עצה בשבילי. הוא ענה לי ללא היסוס: "אתה צריך להגיד לו. ביחידות, בעדינות, בשילוב התנצלות מראש על הפגיעה וכמה הצעות ייעול ופתרונות אבל אתה חייב להגיד, אחרת, אתה מזיק לו ובעצם גורם שיהיו לו עוד הרבה מצבים של חוסר נעימות מבלי שיבין כלל על מה מדובר."

כך אגב, אומר גם ד"ר שאול שרייבר, מנהל השירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב: "הדבר הנכון ביותר הוא להגיד בפנים", הוא מסביר, "בטקט, בנעימות, ולא בנוכחות קהל. זהו אל"ף-בי"ת של התנהגות נאותה, להתריע בפני מישהו שישנה בעיה שעלולה לגרום לו עוד יותר אי-נעימות, ולתת לו הזדמנות לטפל בה".

האלטרנטיבה הטבעית?